תקציר
אֵיכָה הָפְכוּ מִשְׁכְּנוֹתַיִךְ לְעִיֵּי חֳרָבוֹת, אֲנָשַׁיִךְ לְגוֹלִים בְּאַרְצָם? הוֹי אֶרֶץ נִבְגֶּדֶת, בָּגְדוּ בָּךְ בָּנַיִךְ, שָׂמוּ מַאֲוַיֵּיהֶם בְּרֹאשׁ מַעְיָנָם, חָרְצוּ גּוֹרָלֵךְ בְּמוֹ לְשׁוֹנָם, עֲזָבוּךְ בְּלִבָּם, תּוֹעִים בְּדַרְכָּם. אֵיכָה חָרְבוּ קִבּוּצַיִךְ, עָרִים שָׁמֵמוּ, אֲנָשַׁיִךְ מֵתִים, שְׂדוֹתַיִךְ נָשַׁמּוּ. נִירִים רֻטְּשוּ, הָפְכוּ שְׂדוֹת אֵימָה, עֵין כָּל חָרְבָה, יָבְשָׁה מִדִּמְעָה. בָּנַיִךְ, בְּנוֹתַיִךְ נִטְבְּחוּ בְּלִי מָגֵן, אֶל שִׁבְיָן הוּבְלוּ עַלְמוֹת חֵן. וְעוֹמְדִים מִנֶּגֶד חוֹרְשֵׁי הַמְּזִמָּה לוֹחֲשִׁים, רוֹחֲשִׁים, וְהָאָרֶץ דָּמְמָה אֲבוֹי אַתֶּם, מוּגֵי הַלֵּבָב, הַיּוֹשְׁבִים בְּכִסְּאוֹתֵיכֶם, עַל עַצְמוֹת הַמּוֹשָׁב, אֲמוּנִים עַל חַיֵּי יַקִּירִים חֲטוּפִים עֵת אִמָּהוֹת וְאָבוֹת בְּאֶבְלָם עֲטוּפִים. עוֹד נָשׁוּב וְנִבְנֵךְ אַדְמַת מוֹלֶדֶת, עוֹד נָשׁוּב וּנְרַנֵּן בִּשְׂדוֹתַיִךְ שִׁיר מִזְמוֹר עוֹד יָשׁוּבוּ בָּנַיִךְ לֶאֱהֹב וְלִסְלֹחַ, עוֹד תָּשֹׁבְנָה בְּנוֹתַיִךְ הַלֵּל לִגְמֹר עַל שְׁכֵנִים, עַל רֵעִים, שֶׁהָיוּ לְאוֹיְבֵינוּ, כַּאֲשֶׁר תֶּחֱזֶינָה עֵינֵינוּ, בַּשָּׁלוֹם בֵּינֵינוּ. וּתְפִלָּה נִשָּׂא יַחַד לִגְבוּלוֹת שֶׁל שַׁלְוָה, לִשְׁכֵנוּת טוֹבָה, לְמַנְהִיגִים עִם עֲנָוָה שֶׁנְּכַבֵּד אִישׁ אָחִיו, אִשָּׁה אֲחוֹתָהּ, עֵת תַּצְמִיחִי שׁוּב, אֶרֶץ, דָּגָן וְחִטָּה.
