תקציר
מירי וסטרייך א. עֲשָׂרָה חֳדָשִׁים עוֹמֵד אֱלוּל בְּפִתְחֵנוּ. מַמְתִּין. עָלִים הִצְהִיבוּ, נֶאֶכְלוּ בְּגַעְגּוּעַ לִבֵּנוּ, מָטָר שָׁטַף וְהוֹרִיק הַכֹּל. לֹא פָּתַחְנוּ. אָבִיב בָּכָה גְּאֻלּוֹת עַד שֶׁעָיַף. שׁוּב הִצְהִיב בָּנוּ קַיִץ – וַעֲדַיִן לֹא פָּתַחְנוּ. הִנֵּה פּוֹנָה הַשָּׁנָה טְרוּקַת הַדְּלָתוֹת וְאֵין בְּכוֹחֵנוּ לִפְתֹּחַ. ב. פְּתַח לָנוּ. אַתָּה פְּתַח לָנוּ. לִבְדַל הַתְּפִלָּה הַמְּהַבְהֵב הַזּוֹכֵר שְׁעָרִים נִפְרָצִים. עֲשָׂרָה חֳדָשִׁים אֱלוּל דּוֹפֵק – עַד מָתַי נִהְיֶה חוֹמָה? ג. אִם תִּפְתַּח לִי כְּחֻדָּהּ שֶׁל מַחַט אֶהְיֶה אוּלָם, נָהָר, שָׂדֶה. אֶהְיֶה תְּפִלָּה. אֲנִי יוֹדַעַת – אַתָּה אַחַר כָּתְלִי, מַשְׁגִּיחַ מִן הַחַלּוֹנוֹת. רַק פְּתַח לִי, שֶׁאוּכַל לִרְאוֹת.
