תקציר
אֵל מָלֵא רַחֲמִים שׁוֹכֵן בַּמְּרוֹמִים, הַמְצֵא מְנוּחָה נְכוֹנָה עַל כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה, בְּמַעֲלוֹת קְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים כְּזֹהַר הָרָקִיעַ מַזְהִירִים, לְנִשְׁמוֹת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגָנָה לְיִשְׂרָאֵל, אַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן וְהַהַצָּלָה, וְכָל הַנִּרְצָחִים וְהַנּוֹפְלִים בְּשִׁבְעָה בְּאוֹקְטוֹבֶּר וּבַמִּלְחָמָה שֶׁבָּאָה בְּעִקְבוֹתָיו, שֶׁמָּסְרוּ נַפְשָׁם עַל קְדֻשַּׁת הַשֵּׁם, הָעָם וְהָאָרֶץ. בְּגַן עֵדֶן תְּהֵא מְנוּחָתָם. לָכֵן בַּעַל הָרַחֲמִים יַסְתִּירֵם בְּסֵתֶר כְּנָפָיו לְעוֹלָמִים, וְיִצְרֹר בִּצְרוֹר הַחַיִּים אֶת נִשְׁמוֹתֵיהֶם. ה' הוּא נַחֲלָתָם, וְיָנוּחוּ בְּשָׁלוֹם עַל מִשְׁכְּבוֹתָם, וְנֹאמַר אָמֵן. --- הנחיה למפיק הטקס: נהוג לומר את התפילה בעמידה, לאחר "יזכור" ולפני הדלקת נר הזיכרון או דקת הדומייה. אפשר להקריא אותה על ידי חזן, רב הקהילה או נציג המשפחות השכולות. במקומות רבים מקובל לשלב לאחריה שירת "התקווה" או קטע נגינה שקט.
