תקציר
"משפחה יקרה, אם אתם קוראים את זה סביר להניח שהדברים לא קרו כפי שתוכנן ונכשלתי, אני לא יודע איך לכתוב את המכתב הזה ולמה אני עושה את זה אבל למקרה ו... רציתי שיהיה משהו שתוכלו למצוא ושאשאיר בשבילכם. "חייתי חיים נפלאים, ללא חרטות. עם המשפחה ובת הזוג הכי מדהימים שיש. נגיע לעיקר - אני אוהב אתכם המון ומצטער אם גרמתי לכם לכאב. עשיתי את מה שעשיתי ואת השירות הזה מתוך אהבה גדולה למדינה המוזרה שלנו, ואם הצלחתי וקידשתי חיי אדם בלכתי - אני לא מצטער על כלום, הצלחתי ונכשלתי במשימתי בו זמנית. "אמא ואבא אני מודה לכם על הכל וכל מה שעשיתם בשבילי ולמעני לאורך כל חיי. הערכתי את זה תמיד, גם אם לא הראיתי זאת. אני רוצה לראות אתכם שמחים ומאושרים ושיהיה לכם סיפוק נצחי"."שליו וטוהר תמשיכו ותצליחו בחיים שלכם אתם כל כך מיוחדים וחכמים, אין לי שמץ של ספק שתגיעו רחוק. אל תשכחו שאני מסתכל עליכם מלמעלה. המשפחה המורחבת, תודה לכם על השבתות והזיכרונות שלא אשכח, על צחוק וחיוך שלא יורד מהפנים. תודה מיוחדת לסבא וסבתא שגידלו אותי ועשו מעל ומעבר בשבילי. "שיר דובי שלי, הדבר הראשון שאני רוצה לומר לך הוא תודה רבה שבגרת אותי ולימדת אותי מה זו אהבה ראשונה ועל תקופה שאנצור לעד. על הרבה רגעים וזיכרונות מיוחדים, אוהב אותך לנצח". סמל אורי אשכנזי נחמיה, מאשקלון, לוחם בגדוד 46, עוצבת 'עקבות הברזל' (401), נפל בקרב בדרום רצועת עזה בי"ח באב התשפ"ד (22 באוגוסט 2024). בן 19 בנופלו.
