תקציר
"אני אתחיל מזה שאני זוכר שכשהייתי ילד תמיד סבא וסבתא היו אומרים שכשאגדל כבר לא יהיו מלחמות ולא יצטרכו צבא. מהר מאוד הבנתי שזה לא נכון, כי למדתי להכיר מה זה עם ישראל, ארץ ישראל ומדינת ישראל שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו והקב"ה מצילנו. אנחנו נמצאים ברגע היסטורי, רגע שיזכרו לדורות, ואנחנו כאן זכינו לקחת חלק בהיסטוריה הזאת. פרק נוסף בסיפורו של העם היהודי. תמיד כל חלק כזה בסיפור של העם היהודי מתחיל מדבר אחד והוא ריבים פנימיים שלנו בתוך העם, כשאנחנו מעיזים להעלות על דעתנו שגם מי שחושב אחרת ממני הוא פסול ודפוק ולא חלק מהעם, ולא חלק מאיתנו וסתם מנותק. תמיד כשמגיעים המשברים בעם יוצא מהם אסון לאומי כמו זה שקרה לנו ממש עכשיו - תינוקות נשחטו, משפחות שלמות נגדעו ואנחנו נותרנו כאן עם מדי צה"ל שצריך להגן על עמו, ונכשלנו. צריך להגיד את האמת. עכשיו תורנו, תורנו להיות אלה שנוטלים את העול ולוקחים אחריות על העם. כמו אברהם, יצחק ויעקב כל אחד בניסיון שהיה לו - משה שהעלה את העם לארץ, יהושע בן נון בכיבוש הארץ, דוד שלמה ומלכי ישראל, אסתר ומרדכי, החשמונאים, אנשי המחתרות, הפרטיזנים, היהודים שהיו בתלאות השואה, לוחמי צה"ל לדורותיהם, כולם לקחו אחריות על העם שלהם. עכשיו תורנו. לפני חודש וחצי היה ראש השנה, עשרת ימי תשובה ויום כיפור. התפללנו כולנו למען הכלל, ואני אישית – תמיד הדבר שאני הכי משתדל לכוון בו זה ספר חיים טובים. הרי הכוונה כאן היא לא שנחיה עוד שנה ולא נמות, הכוונה כאן היא שיהיו לנו חיים של משמעות ועשיית טוב למען עם ישראל וארץ ישראל. תמיד אני מכוון בזה הכי הרבה ומבקש שיהיה לנו חיים של עשייה למען הכלל, של נתינה למען העם והארץ. חיים שבהם אני הופך את העולם למקום טוב יותר, את העם שלי לטוב יותר. זאת תכלית החיים וכאן הגעתי לרגע וזכיתי לעשות את הדבר הזה ולחיות את החיים האלה, חיים של כלליות ועשיית טוב למען עם ישראל בגופי ממש. תודה על חינוך מדהים ללא פשרות עם ערכים נצחיים של עם נצחי שתמיד ינצח. לאחים היקרים שלי אני אוהב את כולכם. מכולכם למדתי, אני תמיד גאה לספר מה שאתם עושים. אתם הגאווה שלי. גם אם לפעמים אני מתנהג כמו ילד מפגר, תדעו שתמיד אני אוהב אתכם וגאה בכם. תודה לאבא ואמא שכל החיים נתתם לי מה שהייתי צריך, אבל אף פעם לא נתתם לי לעוף על עצמי ולחשוב שאני כל העולם. כל החיים אני רואה איך אתם דואגים לעשות טוב בכל מקום שבו אתם נמצאים. אם זה אמא שעובדת ימים כלילות ומוטרדת כל הזמן מבעיות שיש בעם שלנו במקומות בהם היא נמצאת, ואיך היא תמיד לא עומדת מנגד ודורשת שהצדק והאמת הם אלו שיצאו לאור. ואם זה אבא שכל הזמן עובד בשביל העם, בשביל הביטחון של העם שלנו, ונהנה מזה בצורה מעוררת השראה. אתם מקור חיי. אדם תבנית נוף מולדתו, הנוף שאני גדלתי עליו זה הנוף הזה של נתינה אין סופית ועשייה של דברים למען הכלל ולא הסתכלות אישית רק על עצמי. אני אוהב אתכם ודורש מכם: כל עוד אני נמצא שם כדי להילחם ברוע ולהשיב את הטוב לעם ישראל - אתם תהיו שם בבית ותמשיכו לעשות טוב לעם שלנו. אל תעצרו אף פעם. תמיד תהיו עם ראש מורם וחזה נפוח כי אתם הצלחתם לחנך דור נאמן ומסור לעם ישראל, ארץ ישראל ותורת ישראל. תראו איזה אימפריה גידלתם, כל ילד והייחודיות שלו בתרומה לעם ישראל. זאת הוכחה להצלחה של הורים טובים. כולם צריכים לקנא בכם שככה הצלחתם. וזכני לגדל בנים ובני בנים, חכמים ונבונים, אוהבי ה', יראי אלוקים, אנשי אמת, זרע קודש בה' דבקים, ומאירים את העולם בתורה ובמעשים טובים, ובכל מלאכת עבודת הבורא. זה מה שאתם עשיתם והצלחתם ואני מתפלל שאני אצליח כמוכם. ניפגש בקרוב ומבקש תמיד לשמור על חיוך, לא משנה מה קורה, ולהמשיך לעשות למען העם והארץ. אוהב אתכם בלי סוף. סרן דניאל מימון טואף, ממורשת, בנם של אורית ושלמה גבריאל. אח לשמריה, מיכאל, נעה ונחשון. למד בעלי לפני גיוסו לצה"ל. סגן מפקד פלוגה בגדוד שקד, חטיבת גבעתי. ביום שלישי 17 בספטמבר 2024 יצא דניאל בראש כוח לפשיטה על מתחם טרור בשכונת תל אלסולטאן ברפיח. במהלך הפעילות התפוצץ מטען על הכוח, דניאל נהרג כתוצאה מהפיצוץ. יחד עם דניאל נפלו עוד מפקד מחלקה, שני לוחמים ופרמדיקית. בן 23 בנופלו. מילים נוספות שכתבו חיילים ניתן למצוא בספר "אם אתם קוראים את המילים האלה", בהוצאת טוֹבִּי מבית הוצאת קורן־מגיד.
