תקציר
חברים יקרים, קצת עדכונים מהלחימה. (...) גודל ההרס והחורבן שהמטנו על המרחב לא יובן למי שלא נוכח במחזה בעיניים. אין מבנה אחד שאפשר לחזור אליו, העיר נמחקה לגמרי. האויב מרוסק, אנחנו רואים אותו בעיקר בורח, מפוחד, משאיר את כל הציוד שלו ונס על נפשו. אנחנו הורגים אותו בורח. השמחה האדירה שהייתה אחרי 7 באוקטובר הוחלפה בזעקת שבר של האויב, הוא מצטער על היום שהוא נולד. אנחנו עם הפנים קדימה להמשיך להכות באויב עד שיימחק לגמרי. המלחמה תהיה ארוכה ויש לנו עוד עבודה רבה מאוד מאוד לפנינו. לא נחזור עד שאחרון החטופים יחזור הביתה גם אם נישאר פה שנתיים. זכיתי – ואני גאה מאוד להוביל פלוגה בלחימה משמעותית כזאת. אין הרגשה טובה ומספקת יותר מלראות את התוצאות של העבודה הקשה בשגרה כאן בלחימה, אין הרגשה טובה יותר מלראות את רוח הלחימה האדירה של הלוחמים, אין הרגשה טובה יותר מלהילחם יום-יום עם המפקדים שלצדי, שהם ללא ספק הטובים שבטובים של עם ישראל, מ"פים שנפצעים וחוזרים להילחם, מפקדים שלא ראו את הנשים והילדים שלהם מ-7 באוקטובר. אנחנו נלחמים יום-יום מאהבת המולדת ולא משנאת האויב. כאב אדיר מלווה אותי על כל חטוף שעדיין בשבי, כל משפחה שאיבדה בן או בת, כל מחזה שנוכחתי לו ב-7 באוקטובר. זה המניע שלנו, זה מה שדוחף אותנו להיות הטובים ביותר. תדעו שיש על מי לסמוך, אני רואה את זה מכאן מעולה. דור הטיקטוק של 2023 לא נופל מדור 1973, כל מי שחשב ככה אוכל את הכובע. אוהב מאוד. רס"ן איליי לוי, בן 24 מתל אביב. מפקד פלוגה בגדוד 202, חטיבת הצנחנים. נפל ב-22 בינואר 2024 בח׳אן יונס
