תקציר
"למשפחה שלי זהו, נגמרו השבועיים של הארגונים, של הבלאגן, שטחי כינוס באח נחל צאלים ג'וליס וכו וכו וכו. נכנסים. לא תכננתי לכתוב משהו מרגש שחנן בן ארי יעשה מזה שיר כי אני חוזר עוד שבוע הביתה וחוגג יומהולדת בבית, לא יודע מה חשבתי. אבל בכל זאת אנסה. בטח כבר כמה ימים לא ראיתם עדכונים בקבוצה ואולי ראיתם בטלוויזיה שהגדוד עשה משהו ואתם מבינים שאני חלק מזה. בטח אתם עכשיו יושבים בפאניקה ובמתח ורק מחכים לצלצול. אני רוצה להגיד לכם שאני הכי הכי שלם בעולם במקום שאני נמצא בו. כן, אני קצת מפחד, והייתי מעדיף אולי שלוחמי יהלום יקיפו אותי, אבל אני שלם. אני גאה לעשות את מה שאני עושה, ואני יודע בלב שלם שאני עושה את הדבר הכי חשוב שאני יכול לעשות בגיל, בטיימינג ובמקום. אני רוצה להגיד לכם תודה, תודה שהבאתם אותי לנקודת הזמן הזאת ולהיות מי שאני. בלעדיכם לא הייתי מי שאני היום. [....] לחברים, כולם, עומרה ונדב, צוות, זכריה, כולם. אוהב אותך בארגזים. תודה שנתתם לי להיות מי שאני ולהרגיש איתכם הכי חופשי שיש. לשתות לצחוק להנות ביחד. תכלס כל מה שכתבתי חבל על הזמן, אף אחד לא יקרא את זה אף פעם, עוד חודש אני מתחיל בחץ את תפקיד חיי. אוהב את כולכם". סרן אסף מסטר ז"ל, מקיבוץ בחן, לוחם וקצין ביחידת יהל"ם ומפקד מחלקה בגדוד הנדסה קרבית 601. כתב באמצע אוקטובר 2023 את דברי הפרידה בפתקים שבטלפון. נפל בקרב בצפון רצועת עזה בב' בכסלו תשפ"ד, 15.11.2023. הותיר אחריו הורים, שני אחים ובת זוג. בן 22 בנופלו.
