תקציר
אם אתם קוראים את זה כנראה שאני או פצוע אנוש או מת. סטלה ואמא וסבתא, אני מבקש מכן לא לבכות. אם זה קרה זה אמור היה לקרות. בסוף נהרגתי למען ביטחון של אזרחים, ואני מקווה שחמאס אינו עוד קיים, וחיזבאללה מבין את עוצמתה של ישראל ובנות בריתה. הכל משמיים ובשביל מטרה טובה, כי בסוף אחרי כל נפילה יש עלייה, והעם שלנו חווה מלא עליות וירידות. שרדנו את מצרים, את גלות בבל, 2000 שנות גלות שאיתה היו אין ספור רדיפות אחרי יהודים, ובסוף גם השואה שגם המשפחה שלנו סבלה ממנה ונלחמה נגד הנאצים. היום אנחנו נלחמים נגד סוג שונה ויותר גרוע של נאצים, כאלה שעורפים ראשים לתינוקות. המחבלים האלה בני מוות, והם צריכים להימחק מעל האדמה. אסור לחזור על הטעות שעשו ב-2004, כי יהודה ושומרון יהיו פי 10 או 20 יותר גרוע. אבל עזבו את זה. יותר אכפת לי להגיד דברים אליכם שאני מקווה שיביאו לכם נחת, וכמה דברים שאני מבקש מכם. הפק"ל שאני נלחמתי איתו הוא מקל"ר, מקלע רימונים שיורה 60 רימונים בדקה. אפשר להגיד שזה יותר חזק מטנק, ולכן אני חושש שאני מטרת איכות של החמאס ושל הצלפים שלהם. לא רק זה, המטרה שלנו היא לכבוש את כל עזה, מה שייקח מלא זמן ומשאבים. טוב, עכשיו בנוגע לחלוקת דברים. מחשב לנועם או בכללי למשפחה שלו. טלפון שיהיה לאוריאן. את החסכונות בעובר ושב שלי אני מבקש שלפחות 20 אחוזים (כמספר הגיל שלי) ילך לצדקות למקומות שמצילים חיים. את השאר תשאירו לעצמכם ותחלקו שיהיה לכם כסף לשעת חירום. אני מאוד אשמח אם יקימו משהו לזכרי, שיעזור לאנשים שיהיה לטווח הארוך, כמו חינוך, תורמים, לא חסר. בליל 18 במרץ 2024 השתתף סמ"ר מתן וינוגרדוב בפשיטת צה"ל על בית החולים שיפא במסגרת כוח שתפקד כמעטפת למבצע. הכוח ניהל קרב יריות עם מחבלים ששהו מחוץ למתחם, ששימש גם מפקדת טרור, ובמהלכו נהרג מתן. את מכתב הפרידה כתב בטלפון שלו תחת "פתקים"
