תקציר
סגן אדר בן סימון, מנווה זיו, מפקדת מחלקה בבא"ח העורף, בת 20 בנופלה. אדר יכולה היתה להגיע לתפקיד יוקרתי במודיעין אך העדיפה להיות לוחמת וכך הגיעה לתפקיד היוקרתי - מפקדת מחלקה בבא"ח העורף בבסיס זיקים ולוחמת חילוץ והצלה בפיקוד העורף. בבוקר השבעה באוקטובר התקשרה אליה אמה זהבה. אדר אמרה שהיא לא יכולה לדבר ושתתקשר מאוחר יותר. בדיעבד התברר שכמה דקות לאחר השיחה עם האם כבר סימסה אדר לשחף אחותה: "יורים עלינו. יש חדירת מחבלים. תשעה מחבלים מולי. מ"כים שלי נפצעו. אני עם כדור בקנה. שמע ישראל'. זה היה הקשר האחרון איתה. בשבעה הגיעו חיילים ששהו במוצב בזמן הקרבות וסיפרו כי עם תחילת המתקפה - 15 אנשי הסגל ואדר בתוכם הכניסו את הטירונים למיגוניות וכן כ-30 מהמבלים שברחו ממסיבת הנובה והגיעו לבסיס. הם עצמם התחלקו לעמדות. אדר הייתה בש.ג. בכניסה לבסיס, לכיוון עזה. המפקדים ניהלו קרבות פנים אל פנים הירואיים ובזכותם ניצלו חייהם של כ-120 איש שמצאו מחסה במרחב המוגן ולא נפגעו. לאחר 40 דקות של קרב נהדפו המחבלים, והגיע למקום סגל הפיקוד שאפשר את פינוי הפצועים וההרוגים. אדר ושישה מפקדים נוספים שילמו בחייהם.
