תקציר
רס"ב איברהים ח'רובה, ממע'אר, גשש בחטיבה הצפונית באוגדת עזה. בשבעה באוקטובר שהה במוצב נחל עוז. מיד עם תחילת מתקפת חמאס, הצטרף ח'רובה לכוחות הסמג"ד הלוחמים בכניסה למוצב, ולאחר שהסמג"ד נפגע - תפס פיקוד על הקרבות. במהלך הבוקר הגיע לכניסה לחמ"ל התצפיות במוצב. יחד עם שני קצינים של גדוד 13, סגן נמרוד אלירז וסגן יוחאי דוכן ז"ל, ולוחם, סמ"ר איתי רון ז"ל, הוא ניסה לבלום את המחבלים בדלת החמ"ל. ח'רובה נלחם עד הכדור האחרון, וגופתו נמצאה בעמדה הקרובה ביותר לדלת החמ"ל, לאחר שאמר למחבלים שלעולם לא ייכנע. בשלב מסוים בקרב, נעמד חרובה ואמר לתצפיתניות שלכבוד הוא לו למות עבורן - ולמען מדינת ישראל: "זה היה הכבוד הכי גדול שלי להגן עליכן", אמר על פי המידע שנחשף בתחקיר. רס"ב איברהים ח'רובה היה בן 39 בנופלו, נשוי ואב לארבעה ילדים קטנים. לאחר שנודעה גבורתו, הומלץ לעיטור העוז.
