תקציר
עם תחילת האזעקות באופקים בבוקר שמחת תורה, ביקשו ילדיו של אריאל ביליה ז"ל ללכת לבית הסבתא, אמו של אריאל. בבית הסבתא שהו בחג גם האח גיא ובני משפחתו. כמה דקות אחרי שהגיעו אריאל, שושנה והילדים לבית הסבתא, שמעה שוב אזעקה, ולאחר דקות בודדות נשמעו קולות ירי. אריאל אמר למשפחתו לעלות לקומה השנייה ושם התחבאה המשפחה בחדר אחורי. המחבלים ירו פצצת אר.פי.ג'י לעבר הבית וזרקו רימונים עד שהצליחו לחדור אל תוך הבית. כשהבין אריאל כי המחבלים כבר מסתובבים בבית, הוא פקד על בני המשפח למהר ולצאת דרך החלון בגג, לכיוון הגג של השכנים. שושנה, אשתו, יצאה ראשונה ואחריה הגיס והגיסה, החמות וששת הילדים, ביניהם תינוקת בת שלושה חודשים. אריאל תכנן לצאת אחרון אבל מחבל שבא אחרי בני המשפחה ראה אותו וירה בו. בני המשפחה חיכו כמה שעות על הגג, עד שהגיעו כוחות ההצלה. אריאל ביליה, בן 28 בהירצחו, לוחם עורב גבעתי, שעבד בביטחון במעבר כרם שלום, הציל עשרה בני משפחה בגבורתו.
