תקציר
יוסף אלזיאדנה, בדואי תושב רהט, הציל את חייהם של 30 משתתפים במסיבת הטבע ברעים. ביום שישי, שישה באוקטובר, הסיע אלזיאדנה שישה צעירים שביקשו לבלות במסיבה בקיבוץ רעים, וסיכם איתם שיאסוף אותם למחרת בשבת בצהריים. ברגע שהתחיל ירי הטילים מעזה בשעה שש וחצי בבוקר, התקשרו אליו המבלים, סיפרו לו על הירי וביקשו שיקדים לאסוף אותם. אלזיאדנה לא נרתע מהתראות צבע אדום שהיה מורגל בהם. הוא גר במרחק חצי שעה ממקום האירוע ומיהר לצאת לדרך. בסוף נסיעה מהירה שלוותה בקולות ירי ונפץ, כשכמעט הגיע ליעד, נעצר אלזיאדנה סמוך לקיבוץ בארי על ידי אזרח שהותיר את רכבו על הכביש והזהיר אותו מפני מארב של מחבלים. יחד נשכבו השניים בצד הכביש, כשכדורים שורקים מעל ראשיהם מטווח קרוב. כל אותו זמן המשיכו הצעירים להתקשר אליו ולבדוק מתי הוא צפוי להגיע. "ראיתי את המוות מול העיניים, אבל הייתי מחויב להגיע לאנשים שמחכים לי", אמר אלזיאדנה. הוא המשיך בנסיעה וכשהגיע, גילה שדה קטל. אלפי אנשים רצים מבוהלים לכל הכיוונים, תחת ירי שמגיע מכל כיוון. הוא התקשר לצעירים שהמתינו לו, הצליח לאתר אותם, ועל אף שהגיע ברכב לא גדול הצליח לקחת איתו עוד עשרים וארבעה אנשים שביקשו להימלט מהסכנה. בדרך עברו על פני בחורה שהייתה פצועה ברגלה ובן זוגה שנפצע בידו. הוא עצר ואסף גם אותם. אחרי נסיעת מילוט בדרך עקיפה שנמשכה הרבה מעבר לרגיל, הצליח להגיע ליישוב ביר הדאג', ולהביא את כל הנוסעים לחוף מבטחים. אלזיאדנה סיכם את מעשיו באותו יום: "עשיתי דבר אנושי והאנשים שהצלתי הם בני אדם כמוני. כולנו חיים במדינה אחת ואני כמעט היחיד שיכולתי להציל אותם. אני גאה בעצמי ומודה לאל שהעניק לי חיים חדשים". למרבה הצער, במאורעות הקשים נרצח קרוב משפחה של אלזיאדנה וארבעה בני משפחה אחרים שבאו לעבוד ברפת של קיבוץ חולית נחטפו לעזה. בילאל ועאישה אלזיאדנה שוחררו בעסקת החטופים שנעשתה. גופות אביהם יוסף ואחיהם חמזה הושבו לישראל. על הגבורה שהפגין כשחילץ בהתנדבות אנשים שמעולם לא הכיר, נבחר יוסף אלזיאדנה להשיא משואה ביום העצמאות ה-76 של מדינת ישראל. (מתוך הדברים שנאמרו על יוסף בטקס המשואות)
