תקציר
לירון, בתם הבכורה של אסנת ואברהם ברדה, נולדה וגדלה ביישוב שערי תקווה. אחות לעומר ואור. היתה חברותית ואהובה, ארגנה מסיבות ועבדה במסעדות. סיימה תואר ראשון במנהל עסקים ב"מכללה למינהל" בראשון לציון. בשבת השבעה באוקטובר עבדה לירון כמנהלת הברים בפסטיבל "נובה". עם תחילת מתקפת המחבלים, חבריה קראו לה להימלט עימם מהמקום, אך לירון בחרה שלא לברוח ולהישאר להגיש עזרה ראשונה לפצועים. כל אותו הבוקר עמדה בקשר עם בני משפחתה שהפצירו בה שתברח, אך היא דבקה בהחלטתה. היא שמה חסמי עורקים, הכניסה עירויים ועשתה כל שביכולתה להציל אחרים, עד שנרצחה, בגיל 26 בלבד. אחרי מותה זכתה באות נשיא המדינה לגבורה אזרחית. במסגרת פרויקט "גיבורים" המספר סיפורי גבורה של ישראלים ב-7 באוקטובר, היוצר גלעד שגב כתב לזכרה של לירון את השיר "זו שנשארה": "כשהם הגיעו על מרכבות שנאה/ היא זו שנשארה/ זו שנשארה/ ללא נשק ללא כל הגנה/ רק כוח מרפא כוח אהבה/ והיא יכלה ולא ברחה/ היא יכלה ולא ברחה/ כי אש אולי תיקח חיים/ אבל היא לא תשרוף את הלהבה/ אש לא תפגע במי שהפכה להיות לאהבה/ הזמן יחלוף, הזמן יחזור/ והיא תהיה זו שנשארה/ זו נשארה/ וכשהם הגיעו מפלצות קנאה/ היא זו שבחרה/ זו שבחרה להציל חיים/ לגעת באנשים של אהבה/ שאהבה בעין הסערה". השיר זמין להאזנה ברשת.
