תקציר
במהלך מתקפת המחבלים על העיר אופקים, הצליחו בשעה 9:00 חמישה מחבלי נוחב'ה לחדור לביתם של רחל ודוד אדרי ולקחת את בני הזוג כבני ערובה. שוטרים שהגיעו למקום, בפיקודו של סגן ניצב ארקדי שוסטר, התחילו לנהל משא ומתן עם המחבלים. אל השוטרים הצטרף בנם של רחל ודוד, פקד אביתר אדרי, שהכיר היטב את בית הוריו ובא לסייע בהצלתם. בינתיים בבית, המחבלים כיוונו נשק לראשי בני הזוג ואיימו לרצוח אותם. רחל, שהבינה שהמצב קשה, הבינה שעליה לפעול בחוכמה. היא חשבה לעצמה שהמחבלים יהיו רגועים יותר אם יהיו שבעים ולכן הציעה להם עוגיות, שתייה קלה, ארוחת צהרים ואפילו אננס. לדבריה, "אם יתחילו להרגיש רעבים, הלך עליי ועל בעלי". היא חבשה את פצעי אחד המחבלים, שוחחה איתם בערבית, שאלה על חייהם וגרמה להם להרגיש בנוח. במקביל, הצליחה להעביר לשוטרים שבחוץ מסרים על מספר המחבלים ועל מיקומם. היא סימנה לבנה קצין המשטרה ולשוטרים במשא ומתן על הכנת קפה למחבלים (לשאלה כמה להכין שהמחבלים לא ענו עליה) כמה מחבלים יש בביתה (5) על אצבעות ידה שהניחה על פניה כאילו במקרה, בעוד המחבל אוחז ברימון צמוד לראשה. לאחר 20 שעות בהם שהו דוד ורחל אדרי עם המחבלים בבית, פרץ כוח ימ"מ אל הבית, חיסל את המחבלים והוציא את בני הזוג ללא פגע. בנם אביתר, שסייע בהכנת תוכניות הבית עבור כוחות החילוץ, נשאר מחוץ לבית וקיבל את פני ההורים כשהוצאו על ידי החיילים. תושייתה וחוכמתה של רחל הפכו אותה לכוכבת ישראלית ולדמות ומופת של האשה היהודייה. בפברואר 24 נפטר דוד, בעלה של רחל. לדברי המשפחה, דוד נפטר בשל הצער והדיכאון שנגרמו לו לאחר שעות הפחד וסכנת החיים.
