תקציר
שמואל סמצ'או גולימה, בנם הבכור של ליאת אמוויש וגדעון, נולד באתיופיה ועלה לארץ בגיל 8. גדל בקריית גת ונחשב לנער טוב לב, שדואג תמיד לאחרים. "האור של הבית". כשבגר נישא לסימה ואיתה גידל את שלושת הילדים אליאן, אוריה ואליאור. הוא התגייס למשטרה ושירת כשוטר קהילתי בתחנת המשטרה בשדרות. מאחורי גבו כינו אותו "מלאך שומר" כי דאג לנזקקים בשקט ובצנעה. הביא אוכל בלילות לנזקקים, ביקר קשישים בודדים, ליווה אנשים קשי יום, עזר לניצולי שואה, סייע לנוער בקהילה ופעל להחזיר נערים בסיכון לדרך הישר. פעמים רבות הוא השאיר כסף במכולת ואמר לבעלי החנות "למי שאין - תשלימו לו". חלק גדול ממעשי החסד שלו התגלו רק לאחר שנפל. בבוקר שמחת תורה שהה שמואל בחופשת חג בביתו. כשהבין שמשהו חריג מתרחש, עלה על מדים ונשק ויצא לכיוון תחנת המשטרה. בדרכו לתחנה הוא נתקל בבני משפחת סוויסה, שנפגעו מאש המחבלים דקות ספורות קודם לכן. גולימה עצר לתפעל את הארוע. דאג שדולב יעלה לרכב של אזרח שהגיע למקום כדי שיחלץ אותו לקבל טיפול וביקש מאזרח בשם עמאר אבו סבילה, שעבר במקום עם הטנדר שלו, לנהוג ברכב של משפחת סוויסה כדי לסייע לאודיה ולבנות. גולימה נסע ראשון ואחריו עמאר, אודיה והבנות. הם נסעו לתחנת משטרת שדרות מתוך מטרה להגיע למקום המוגן ביותר האפשרי. שמואל לא ידע שבאותה שעה כבר נכבשה תחנת משטרת שדרות בידי חמאס והוא לא העלה בדעתו שהנסיעה למשטרה תתברר ככניסה אל הגיהנום. כשהגיעו שמואל ורכב משפחת סוויסה אל התחנה, נורו המבוגרים מטווח קצר ונהרגו. שתי הבנות חולצו בשלום. עד הרגע האחרון עשה גולימה את הדבר היחיד שידע: חסד ועזרה לאחרים. רב-סמל בכיר שמואל סמצ'או גולימה נפל בקרב ביום כ"ב בתשרי תשפ"ד (7.10.2023). בן ארבעים ושמונה בנופלו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בקריית גת. הותיר אחריו אישה, שלושה ילדים, הורים, ארבעה אחים ואחות. לאחר נפילתו הועלה לדרגת רב-נגד.
