סמ"ר סופיאן דגש

תקציר

סופיאן דגש כתב יומן מלחמה לאורך כל המלחמה. המילים האחרונות נכתבו ב-16.12.23. שבועיים לפני שנפל בקרב. היומן נכתב בעברית, על אף שסופיאן דרוזי. היומן נשמר אצל חבר והועבר למשפחתו אחרי שנהרג. officially i'm going to war יצאתי מהשטחי כינוס לעבר הגדר של עזה… הולך להיות קשה נפשית/ופיזית ומלא כיוונים. אני מתמודד עם לא מעט קשיים וכל מה שעובר לי בראש זה אמא־אבא־ג'וליה־ג'ינא. הלוואי ודיברתי איתם יותר לפני שיצאתי. מתחרט על זה וזה שורף לי. אני לא יודע אם אני מסוגל להמשיך, אבל אני כן רוצה לסיים ולחזור הביתה שלם ובריא, ובשבילם אני הולך לעשות את זה. 29.10.2023 יום שלישי למלחמה או יותר נכון לכניסה הקרקעית שלנו לעזה. פתחתי את הבוקר בהריסת מבנים ותשתיות של טרור ואנטנה אחת מאוד גדולה שבאמת היה מגניב להפיל אותה. השעה עכשיו 9:51 אני מרגיש געגועים בכל הגוף, בא לי לעוף מפה ופשוט ללכת, אבל צריך להשמיד את ארגון הטרור הזה כדי לחזור לחיים שלי ולמשפחה שלי ואני יעשה הכל כדי לחזור ואם צריך אני ישטח את עזה לבד כדי לחזור אליהם. המטרה הראשונה אצלי בראש זה לחזור הביתה!!! ובגלל זה אני ילחם עד הסוף ואני ילחם על זה, אין סיכוי כזה שלא חוזרים. 15.11.2023 קשה מאוד, זה היום ה־20 מאז שהתחילה המלחמה אבל עד עכשיו לא הרגשתי את זה ורק עכשיו הכול נופל עלי בבום. אני מפחד, אני חושש, אני בנאדם! נעדכן בהמשך. שבת 16.12.2023 יום 70 למלחמה אחרי חודשים שלא ראיתי בית לא יודע מה אני מרגיש כבר… מחר (ראשון) אני יוצא הביתה ואני מאוד שמח. התגעגעתי לאמא, אבא, ג'וליה, ג'ינא, סבא, סבתא, דודים, דודות, כולם כולם כולם בלי יוצא מן הכלל. ראיתי הכול במלחמה הזאת וגם גדלתי ולמדתי הרבה, ולכל זה יש מחיר מאוד כבד. לאבד חברים ולהפסיד שותפים לחיים ומראות מאוד קשים. אבל איך שהוא המשכתי והייתי חד מטרה למרות הכעס הגעגוע והקושי וזהו, הכל כייף. בנם של דימא וח'אלד. נולד ביום 2.10.2002 במג'אר, אח לג'וליה וג'נא. גדל במג'אר, יישוב דרוזי הממוקם בגליל התחתון. שירת כלוחם בגדוד ההנדסה 601, שנמנה על עוצבת "עקבות הברזל" חטיבה 401. התקדם לדרגת סמל ראשון, שירת כמ"כ צמ"ה (מפקד כיתה ביחידת ציוד מכני הנדסי). סופיאן נפל בקרב ב-2.1.2024 בשכונת דרג' תפאח בעיר עזה, מירי מחבלים לעבר הכוח. לזכרו של סופיאן הוקמה "מסעדת סופיאן" ביישובו מג'אר.