הרבש"ץ זיו אביב

תקציר

כמו בכל שבת בבוקר, גם בשבת ההיא יצא הרבש"ץ של קיבוץ גבים, זיו אביב בן ה-57, לסיור פתיחת ציר. כמו בכל שבת, גם בשבת ההיא היה עליו M16. עם הישמע התרעות צבע אדום בקיבוץ, הוא החליט לבדוק האם נפלו רקטות בקיבוץ ובמקביל וידא שהשערים נעולים. "במשך 34 שנים שבהם אני רבש"ץ, יש לי נוהל קבוע: בכל שישי בצוהריים אני סוגר את שערי הגישה לקיבוץ ופותח אותם רק בראשון בבוקר. כך עשיתי גם בשבת שבעה באוקטובר", סיפר ל-N12. "ב-6:30 בבוקר החל הירי המטורף על יישובי עוטף עזה. כחצי שעה לאחר מכן, יצאתי לפתיחת ציר תחת מטח אדיר של טילים לעברנו. אנחנו למודי הסלמות, אבל באותו בוקר התקשרתי לסגן שלי ואמרתי לו: 'משהו נראה לי חריג'. הודעתי לו שאני מתמקם ליד השער של גבים ושיצטרף אליי ברגע שיוכל". אביב הגיע לשער הראשי של הקיבוץ ולא האמין למראה עיניו. טנדר שעליו מחבלים הגיע למקום והחל לירות עליו ולרסס את רכבו. אביב השיב אש. "רק השער הפריד בינינו", סיפר לאחר מכן. אחרי רבע שעה של קרב, כשהוא לבד מול חמישה מחבלים, אביב נפצע קשה משלושה כדורים ברגלו. במקביל מגיע למקום ברכבו חבר כיתת הכוננות, אוהד צ׳רניס, ונפגע גם הוא מאש המחבלים. אוהד נמלט למיגונית סמוכה אך המחבלים משליכים לעברו רימון והוא נאלץ לסגת. תושב קיבוץ נוסף, תת-אלוף במילואים גיל שוורצמן, שומע את הדי הירי. הוא מתקשר לזיו, מבין שהוא פצוע ומתארגן ללחימה. בתום הקרב, עוזבים המחבלים את הקיבוץ. חברי כיתת הכוננות מתפזרים בנקודות שונות כדי לאבטח את הקיבוץ ולמנוע חדירות מחבלים. את אביב יפנו רק בשעות הצהרים המאוחרות.