נאומי השראה
נאומי השראה

"עיני העולם כולו נשואות אלינו"

תא"ל איציק כהן, מפקד עוצבת "הפלדה"

טוען את הסרטון מיוטיוב...

הטעינה עשויה לקחת מספר שניות

תקציר

תחנות חושן, כאן קודקוד. בשביעי לעשירי, בבוקר יום השבת בחג שמחת תורה, פתח האויב השפל במתקפת טרור רצחנית ומתועבת נגד ילדים, נשים, גברים וקשישים. לא בחרנו בקרב הזה, האויב רצה בו, האויב פתח בו. עיני העולם כולו נשואות אלינו, עם ישראל בוטח בנו ועומד מאחורינו. הלילה, כוחות רבים של אוגדה 162 ופיקוד הדרום יצאו להשיג ולהשמיד את היד שנשלחה לחנוק את צווארנו. בעוצמת פלדה באויבנו, כמו אגרוף מלוכד יחד. אין משימה לה לא נוכל, אין מחבל בו לא נפגע. מתחייב להיות לצידכם בשדה הקרב, כתף אל כתף. לא נשוב הביתה עד אשר לא נשלים את המשימה שהוטלה עלינו במלואה. תחנות חושן, כאן קודקוד. התקפה שלנו. 1-2', כאן קודקוד, שיהיה בהצלחה. סומך עליכם, רשאים לחצות את הגדר. תנו למשימתכם, התקפה התקפה, סוף." (מתוך פקודת היציאה לקרב במלחמת "חרבות הברזל", 27 באוקטובר 2023, שעה 18:00) **** בוקר השבעה באוקטובר הוא יום בו נכשלנו, כשארצנו בערה ועם שלם איבד את ביטחונו. יצאנו להילחם, לא חיכינו, הגענו מכל רחבי הארץ בכדי להציל חיים. מאז לא עצרנו לרגע. 500 ימים ברצף נלחמה אוגדה 162. פרצנו את שערי העיר עזה, נלחמנו במרחב העיר עזה ובצפון הרצועה – דרך ג'באליה, דרג' תופאח, בית החולים שיפא, מסדרון נצרים, אל-עטאטרה, בית לאהיא, וממשם להכרעת חטיבת רפיח, תל סולטאן, ושוב לג'באליה ולבית חאנון. בקרבות הללו גיליתם אומץ לב, תושייה וחתירה למגע. התמודדתם עם אתגרים ורגעי קיצון, המשכתם קדימה ופגעתם באויב. היינו שם בכל מקום שהיה צריך אותנו – גם כשהיה ארוך, גם כשהיה קשה ומורכב. **** בתפקיד הזה למדתי שיעור חשוב על המפקדים בצה"ל ובאוגדה 162 בפרט – על האומץ, על היכולת להתאושש מהר, על היכולת ללמוד ולרוץ קדימה ולהילחם. והדבר החשוב ביותר שלמדתי, ואת זה אי אפשר ללמוד שלא במלחמה, למדתי את חשיבות הפיקוד מלפנים. מעל הכל, מה שהחזיק את כולנו זו תחושת השליחות העמוקה לצאת ולהגן על מדינתנו. אוגדה 162 היא חוד החנית של צה"ל במלחמה הזו. היא הכוח שנלחם בכל מקום לאורך זמן ולא עצר – בהתמדה, ברציפות, תוך קיום תהליך למידה מתמשך וחתירה למגע. כשצעדנו ברחובות עזה ורפיח, לא רק תקפנו ונלחמנו, סחבנו על גבנו את עם ישראל. ראינו לנגד עינינו את גיבורי החיל שנפלו בקרב לאורך כל המלחמה, וזכרנו בכל רגע, יום-יום ובכל מקום, את החטופים. **** **** פרשת השבוע היא פרשת ויקרא, והמדרש שואל: למה האות א' במילה "ויקרא" היא קטנה? אומרים חכמינו: כי דווקא הגדולים באמת יודעים להיות קטנים, יודעים להקשיב, להתכופף, להיות צנועים מול גודל השעה. במלחמה הזו למדנו מהי ענווה אמיתית, למדנו שהכוח האמיתי שלנו טמון לא רק בברזל, אלא ביכולת לראות את עצמנו חלק ממשהו גדול הרבה יותר מאיתנו. למדנו שהכוח טמון ברוח, בלב, באחריות. תמיד זכרנו למה אנחנו כאן ובשביל מי אנחנו נלחמים, וכך יהיה גם בעתיד. **** לוחמים, מפקדים בסדיר ובמילואים, חברים יקרים – לא הייתי מצליח בלעדיכם. אתם הלב הפועם של האוגדה הזו, אתם התקווה שלה, הכוח שלה והעתיד שלה. אני מצדיע לכם, אני אוהב אתכם. אני עוזב היום, אבל האוגדה תישאר בליבי תמיד. ולא נשלם. לא נשלם – נמשיך לעשות הכל להחזיר את כלל החטופים הביתה, נפעל להשמדת ארגון החמאס ולהחזרת כלל התושבים לבתיהם במהרה. "ה' עוז לעמו יתן, ה' יברך את עמו בשלום".

להמשך קריאה

עוד מנאומי השראה

שתפו איתנו מחשבות ומידע

הדלקת נרות זיכרון במרחב קהילתי